מדריכים להורים

בסופו של דבר, כל ילד צריך מקום בטוח. מקום שבו אפשר לטעות, לתקן, לשאול, וגם להיכשל – בלי לפחד מהדחייה. […]

הורים לפעמים מרגישים שעליהם לבחור – להיות חזקים או להיות רכים. אבל האמת? השילוב ביניהם הוא מה שבונה סמכות אמיתית.

ילד צריך להרגיש שהוא שייך. שזה הבית שלו. שיש לו מקום. לא רק פיזית – אלא רגשית. כשהתחושה הזו לא

לא כל מה שחשוב – נאמר בקול. לפעמים הילד שותק, אבל בתוך השתיקה יש המון. דאגה, קושי, צורך, רצון. אנחנו

יש רגעים שצריך לומר "לא". להעמיד גבול. לעצור. אבל גם ברגעים האלו – הלב יכול להישאר פתוח. הילד לא צריך

לא מעט פעמים נשמעת ההשוואה: "תראה את אחיך…", "הוא בגילך כבר עשה…". אולי הכוונה הייתה לעודד – אבל התוצאה? הפוכה.

מה שאנחנו אומרים לילדים חשוב. אבל איך שאנחנו אומרים את זה – חשוב הרבה יותר. טון הדיבור, שפת הגוף, הקצב

כשהילד מרגיש שהוא שווה רק כשהוא מצליח, רק כשהוא ממושמע, רק כשהוא עומד בציפיות – נבנית אצלו תודעה של "תנאים

לפעמים ההתנהגות החיצונית היא רק סימן למשהו עמוק יותר. כעס, התפרצות, סגירה – כולם יכולים לנבוע ממקום של כאב, מבוכה

כשהילד מביע עמדה או רעיון שלא תואם למה שמאמינים בו בבית, זה יכול לעורר התנגדות. אבל דווקא שם טמונה הזדמנות