כשהילד מרגיש שהוא שווה רק כשהוא מצליח, רק כשהוא ממושמע, רק כשהוא עומד בציפיות – נבנית אצלו תודעה של "תנאים לאהבה". זה מסוכן.
כי מה קורה ברגעים שהוא נופל? כשהוא חלש? כשהוא טועה? שם בדיוק הוא צריך אותנו הכי הרבה. לא כדי שנכעס – אלא כדי שנחבק.
הערך של הילד לא נמדד בהישגים. הוא לא תלוי בהתנהגות. הוא קיים בעצם זה שהוא הבן שלנו, שהוא חלק מאיתנו.
🧡 לפעמים מספיק לומר: "גם עכשיו, כשקשה – אני רואה כמה אתה שווה". לא כדי לעודד התנהגות שלילית – אלא כדי לחזק את הלב שמתחתיה.
תחושת ערך היא הבסיס לכל שינוי. כשילד מרגיש אהוב באמת – הוא גם ירצה להיות טוב באמת.
